למי שלא מכיר,
תסמונת סטוקהולם מתארת מצב נפשי שבו קורבן שבוי מזדהה עם התוקף,
ואפילו מפתח רגשות חיוביים כלפיו.

והחלק הכי מטורף בסיפור? ככל שהתקיפה ו/או ההתעללות ממושכות יותר, כך גובר הסיכוי להתפתחות התסמונת! 

וזה לא נגמר כאן, כי יש גם תופעות לוואי:  סיוטי לילה, נדודי שינה, בלבול וקושי לבטוח באחרים. 

נשמע מוכר? כל מי שקיבל אי פעם את השיחה המלחיצה מהבנק לעולם לא ישכח  את התחושה… איך בשנייה כל האוויר נשאב מהריאות. 

 כי מה יותר מפחיד מלשמוע שהבנק שלנו,  זה שבו הפקדנו  בנאמנות כל שקל שהרווחנו כבר עשרות שנים – מפנה לנו גב,  ואנחנו עומדים לאבד את כל מה שבנינו עד עכשיו בעבודה קשה?  

מהניסיון שלי, מי שמסורב באמת ובתמים מאמין שזהו – אם הבנק שלו סירב לתת משכנתא, אפסו הסיכויים, וברור שאין טעם לנסות ולבקש מבנק אחר.  

ויותר מזה – אנחנו מקבלים בהכנעה את הסירוב של הבנק, משלימים עם הגורל ואפילו ממשיכים להאכיל את המפלצת בכל שקל שאנחנו מרוויחים.